שוב פעם?!

נתחיל בדוגמא: קרה לכם שנתקלתם בבעיה מול שירות לקוחות כלשהו שלא התקדם לשום מקום?

בשלב מסויים אתם בוחרים להרים את הקול, להתעצבן,

לבקש את המנהל ואפילו לאיים בעזיבת החברה..

בתגובה– הם נענים לבקשה לכם, מזרזים את הטיפול והתוצאה היא- שבסוף הדברים מסתדרים.

המטרה הרצויה עבורכם הושגה,

אמנם בדרך לא רצויה (של צעקות, איומים, כעס..)–

אבל הושגה.

האם בפעם הבאה שתקרה סיטואציה דומה- תפעלו אותו הדבר?

סביר להניח שכן.

כי למדתם שהתנהגות כזו- משיגה לכם תוצאה רצויה.

התנהגות נלמדת על ידי התוצאות שהיא השיגה בעבר.

אם התוצאה סייעה/ עזרה לי- אני אמשיך לבצע אותה

אם התוצאה לא סייעה/עזרה לי- אפסיק

ועכשיו נחזור לילד המשתטח בקניון מהפוסט הראשון:

התנהגות לא רצויה

אם היא תשיג לו את התוצאה שרוצה- (ממתק נוסף, שירימו אותו, תשומת לב..) הוא מהר מאוד ילמד שזה משתלם לו ואז לא נתפלא אם זה יקרה שוב.

גם בכיתה לפעמים תלמידים בוחרים בהתנהגויות לא רצויות כדי לקבל תוצאה רצויה עבורם.

>> מתפרצים- כדי לענות ראשונים

>> משוטטים בכיתה, מפריעים- כדי להימנע ממשימה

>> זורקים בדיחה באמצע הקנייה- כדי לקבל תשומת לב מהחברים

אם יש התנהגות שמאתגרת אתכם בכיתה, התנהגות שחוזרת על עצמה-

1.בידקו: איך הגבתם לה,

מה לדעתכם ההתנהגות השיגה מהסביבה,

זה יעזור לכם להבין את התלמיד טוב יותר.

2. חשבו: מה הם צריכים, ממה אולי נמנעים, מה היו רוצים לקבל?

עם המידע החשוב הזה-

3. נסו: לזמן מצבים בהם יקבלו את מה שרוצים וצריכים – רק בדרך חיובית, מקדמת.

>> תלמיד שזיהינו שאוהב תשומת לב מחברים- נחשוב על תפקיד כיתתי חברתי שיזמן לו תשומת לב מחבריו בדרך חיובית

>> תלמידה שזיהינו שנמנעת ממשימות- נחשוב על דרכים להתאים לה משימה לרמתה, נלמד אותה לבקש עזרה כשקשה, נחזק על התמדה ומשימתיות.

>> והחמוד שמשתטח בקניון- אפשר ללמד אותו לבקש בצורה יפה ממתק נוסף, איך להתמודד בצורה בוגרת עם תסכול.

רוצים כלים נוספים שיעזרו להתמודד עם הקשר ההתנהגותי בכיתה?