נהפוך הוא..

מכירים את התלמידים שאומרים לכם משפטים כמו: אני בחיים לא אצליח בזה, אין סיכוי שאעבור את המבחן..

מכירים את ההרגשה שחוזרים מהעבודה וחושבים: היה לי יום זוועה

שומעים לפעמים תלמידים שאומרים: לא היה לי כיף היום, הכל שעמם אותי..

כולם מאמינים שזו המציאות.

למילה יש כוח.

כוח לברוא, לייצר מציאות.

תפיסת עולמנו נעשית דרך מילים.

המילים עוזרות לי להבין ולפרש את העולם, לפרש את האחר ולפרש גם את עצמי ולתת משמעות לדברים.

לא סתם אומרים שאין מציאות אחת. כל אחד רואה ומפרש דברים לפי עמדותיו,ערכיו, ידיעותיו.

מה שמעניין עם מילים הוא שברגע שאנחנו אומרים, חושבים או שומעים משהו- אנחנו חושבים שזו המציאות.

אבל לא כך זה תמיד.

לפעמים אנחנו מייצרים מציאות מדומה.

מסיקים מסקנות שגויות לגבי עצמנו או אחרים, חושבים מחשבות מנמיכות, אומרים דברים שליליים לעצמנו.

נהפוך ונחליף את המילים ונאמר במקום זאת- מילים מקדמות, מרימות:

לנו כאנשי חינוך יש יכולת לברוא ולשנות מציאות בעזרת המילים שלנו בתקשורת מול התלמידים.

היכולת לתווך לתלמיד את עולמו, להסביר שאפשר גם אחרת, לעזור לו לבחור את המילים שיקדמו וירימו אותו.

נ- נקשיב למילים שאנחנו אומרים/ שומעים

ה- הפעלת חשיבה ביקורתית- האם זו המציאות?

פ- פעולה הפוכה- מה אני יכול להגיד הפוך?

ו- ונגלה..

כ-כמה המציאות משתנה!