רק בגלל הרוח..

אז לאחרונה עשיתי הפסקה עם הריצה (קררר) והיום החלטתי לחזור, לרדת למטה ולרוץ.

יש מטרה, יש דרך, יוצאים לדרך!🏃‍♀️

התכנון היה לרוץ באותה הדרך- הלוך וחזור.

בהלוך הריצה הייתה קלילה, הרגשתי טוב, נעים, הייתי מרוצה מעצמי.

וכשעשיתי את הפנייה כדי לחזור- אז הרוח היכתה בי.

רוח קרירה, חזקה שגרמה לי להתאמץ, להתנשם בכבדות ולהשקיע יותר אנרגיה בכל צעד.

ואז בעודי מתאמצת ומתנשמת רצה מולי מישהי בקלילות- אותה הקלילות שהייתה לי לפני חצי שעה.

ואז הבנתי- אותה הדרך יכולה להיחוות בצורה שונה עבור כל אחד. תלוי מה הכיוון שלך.

אותה הדרך, כיוון שונה- מאמץ אחר.

איך זה קשור לניהול כיתה?

גם בכיתה יש רוח. רוח פנימית(מוטיבציה, מחשבות, אמונות, ערכים).

הרוח שדוחפת אותי קדימה או הרוח שמכה בי בפנים. שמקשה עליי שמצריכה ממני להתאמץ יותר.

אז אמנם היא פנימית- אבל ניתן לזהות אותה לפי ביטויי ההתנהגות כמו: סירוב, הפסקת משימה, הימנעות, או לחילופין- התמדה, מאמץ.

ואצל כל אחד זה שונה. אנחנו כאנשי חינוך צריכים לזהות את הכיוון של כל אחד ולנסות לנתב לכיוון שיעזור.

אמנם הם כולם באותה כיתה, באותו שיעור אבל לכל אחד יש רוח שונה.

לעוד כלים שיעזרו לנהל שיעור בצורה רגועה ונעימה>> לחצו פה

האתר נבנה ע"י אוקיי דיגיטל בנייה וקידום אתרים